<h1>כל בו סימן קכ"ז בשם התשב"ץ</h1>
<h2>דף יז.</h2>
דין אם חלה מלמד או נאנס קצת מן הזמן שהיה לו ללמוד ולא היה יכול ללמוד שהיה חולה אבל [או] שאר אונסים אינו חייב להשלים בסוף הזמן כדאמרינן פר"ק דקדושין חלה ג' ועשה ג' אינו חייב להשלים. והר"ף ז"ל כ' מיהו מנכין לו לפי הזמן שחלה ואע"ג דאמרינן חלה ג' ועשה ג' אינו חייב להשלים ה"מ גבי עבד עברי שפרעו לו כל שכרו מתחלת שש משע' שקנו אותו ואין שום חוב ממון עליו כדאמרינן עבד עברי גופו קנוי אך שגזרת הכתוב שיצא בשש ובגרעון כסף אבל מלמד שהוא כשכיר יום לעולם אין לו שכר מאשר לא עשה אע"ג דנאנס. ואם חלה התלמיד הבעל הבית יכול ליתן לו אחר ללמד שלומד בטוב כל כך כמו הראשון או יותר בטוב אבל אינו יכול ליתן (רשות) למלמד [אחר שגרוע מזה, ושאר מלאכה אינו יכול ליתן למלמד כי אם ללמוד וצריך ליתן לו שכירותו משלם כי המלמד אינו מרויח [במה] שהולך בטל ועוד שהוא מתקלקל [על ידי כך] כמו הני [ב"מ ע"ז ע"א] (אבולי) [אוכלוסי'] דמחוזא דאי לא עבדי חלשי. והר"ף ז"ל כתב אך אם יש לו חולי תמיד והמלמד דר בעיר אין לו שכרו כ"א לפי מה שמלמד וצ"ע בפרק השוכר.
